לִהְיוֹת גָּדוֹל                                         17.3.15

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד מַמָּשׁ אֶתְמוֹל,

רָצִיתִי כְּבָר לִהְיוֹת גָּדוֹל.

גָּדוֹל כְּמוֹ אַבָּא

 וַאֲפִלּוּ כְּמוֹ סַבָּא.

הַיּוֹם אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל

וְעָשִׂיתִי כְּבָר כִּמְעַט הַכֹּל,

הָיִיתִי הַרְבֵּה שָׁנִים אַבָּא

וְהַיּוֹם אֲנִי אֲפִלּוּ סַבָּא.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד רָצִיתִי  לִהְיוֹת גָּדוֹל

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַבְקִיעַ לַגְּדוֹלִים גּוֹל,

כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפְחַד מֵהַחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה,

וְיוֹתֵר לֹא אֹכַל צַלַּחַת דַּיְסָה דְּלִילָה.

הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי בֶּן הֲמוֹן שָׁנִים

וְלֹא מַצְלִיחַ לְהַבְקִיעַ גּוֹל לַקְּטַנִּים,

אֲנִי מְפַחֵד קְצָת בַּחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה

וְאֶת הַדַּיְסָה מַשְׁאִיר לַחֲתוּלָה.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד רָצִיתִי לַעֲלוֹת לַבּוֹגְרִים

כְּדֵי לֹא לְבַקֵּשׁ עוֹד רְשׁוּת מֵהַהוֹרִים,

לֹא לָתֵת יָד לְאִמָּא בְּמַעֲבַר הַחֲצִיָּה

וְשֶׁבַּקַּיִץ לֹא יַגִּידוּ לִי לִלְבֹּשׁ גּוּפִיָּה.

הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי סַבָּא וּמַמָּשׁ מְאֹד בּוֹגֵר

מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מִסָּבְתָא לָאֲרוּחָה לְאַחֵר,

 בַּקַּיִץ הִיא מַכְרִיחָה אוֹתִי לִלְבֹּשׁ גּוּפִיָּה

וְתָמִיד  אֲנִי אוֹחֵז בְּיָדְךָ בְּמַעֲבַר הַחֲצִיָּה.

פַּעַם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיִיתִי כְּבָר בֶּן שֶׁבַע

רָצִיתִי כָּמוֹךָ לִהְיוֹת כְּמוֹ אַבָּא

אֲבָל הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר סַבָּא

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלִּהְיוֹת קָטָן זֶה סַבַּבָּה.

וְאִם אֶהֱיֶה פַּעַם שׁוּב יֶלֶד קָטָן

לֹא אֶפְחַד לְפַחֵד בַּלַּיְלָה לְבַד בַּגַּן,

וְאֶת הַדַּיְסָה לֹא אֶרְצֶה לִגְמֹר

וְלֹא תִּהְיֶה לִי סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת בַּתּוֹר.