אֲנִי שְׂמָאלִי                                       מאי 2015

מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיִיתִי שְׂמָאלִי,

עוֹד טֶרֶם הִבְחַנְתִּי בֵּין יְמִינִי לִשְׁמֹאלִי.

צִיַּרְתִּי בִּשְׂמֹאל, דֵּי יָפֶה.

גַּם בָּעַטְתִּי בִּשְׂמֹאל, וּכְשֶׁלֹּא הִבְקַעְתִּי

זֶה הָיָה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי שְׂמָאלִי.

גָּדַלְתִּי וְנוֹתַרְתִּי שְׂמָאלִי.

כּוֹתֵב בִּשְׂמֹאל,

גַּם בּוֹעֵט בִּשְׂמֹאל, עֲדַיִן לֹא מַבְקִיעַ.

נוֹלַד לִי יֶלֶד שְׂמָאלִי,

נוֹלַד גַּם נֶכֶד שְׂמָאלִי.

וְלוֹ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֶּה לֹא נוֹרָא,

לִהְיוֹת שְׂמָאלִי,

הָעוֹלָם אָמְנָם נוֹעָד לִימָנִיִּים.

אֲבָל לִפְעָמִים טוֹב לִהְיוֹת שׁוֹנֶה,

לֹא חֵלֶק מֵהֶהָמוֹן,

וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה מְיֻחָד

וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר טוֹב,

לִפְעָמִים.