אַחַת כְּרַבּוֹת                                            יוני 03

אֶחָד, כְּמוֹ כֻּלָּם, נַעַר הָיִיתִי,

כִּשְׁאַר עֲלָמִים אֲלֵיהֶן  כֹּה עָרַגְתִּי.

מָה רַבּוֹת הֵן בָּנוֹת  סְבִיב בָּן חָשַׁקְתִּי,

'כָּל הָעֵת בֵּין פְּרָחִים אֲפַרְפַּר' אָז חָלַמְתִּי.

עֵינֵיהֶן כְּחֻלּוֹת, אוֹ שְׁחֹרוֹת כְּמוֹ הַלַּיִל,

שְׂעָרָן דְּבַשׁ גּוֹלֵשׁ אוֹ שָׁחֹר מִסְתַּלְסֵל.

אַחֲלִיף בֵּין צְבָעִים אֲחַבֵּק כָּל גִּזְרָה,

כָּל חַיַּי אֲדַלֵּג, לֹא תִּתְפֵּסְנִי נַעֲרָה.

אַךְ אֲנִי הֵן מָצָאתִי יַלְדָּה כֹּה שׁוֹנָה,

עֵינֶיהָ תְּכֻלּוֹת, שְׁלַל צְבָעִים מַבָּטָהּ,

שֵׂעָר מְתֻלְתָּל , אֲרֻכָּה צַמָּתָהּ.

בִּשְׁבִילִי הִיא הַפֶּרַח, כָּל הַזֵּר נִשְׁמָתָהּ.

וַאֲנִי, אֶחָד שֶׁחָלַם כְּמוֹ כֻּלָּם,

עַל אַחַת וְאַחַת מִנִּי רַבּוֹת בָּעוֹלָם,

נִשְׁבָּה בְּרִשְׁתָּהּ שֶׁל אַחַת וְעַד תֹּם,

אַחַת כְּרַבּוֹת שֶׁשִּׁנְּתָה הַחֲלוֹם.