בַּצֹּרֶת                                            12.4.14

נוֹתְרוּ שׁוּרוֹתַי יְבֵשׁוֹת.

בְּמִלּוֹת שִׁירַי אָחֲזָה קְמִילָה

לֹא הִרְטִיבוּן מַנְגִּינוֹת,

מַרְכִּינוֹת רֹאשֵׁיהֶן מִלָּה אַחַר מִלָּה.

בַּצֹּרֶת!

נִזְרְעוּ מִלּוֹתַי שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בַּסְּתָו,

נִטְמְנוּ בֵּין רְגָבִים, מְצַפּוֹת לְגֶּשֶׁם מֵעָב.

נוֹתַר שְׂדֵה שִׁירַי חָרֵב , יָבְשׁוּ רְגָבָיו

כְּמֵהוֹת מִלּוֹתַי לִצְלִילִים שֶׁיְּחַלְּצוּן מִדַּכָּא.

בַּצֹּרֶת!

מִלִּים שֶׁעָקַרְתִּין מֵעִמְקֵי נְשָׁמָה

רוֹבְצוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ אֵינָן מִתְחַבְּרוֹת,

לֹא תָּקוֹמְנָה מֵרִבְצָן וְהָיוּ לְקָמָה

כְּמוֹ עֲדַת נַעֲרוֹת עֲקָרוֹת נֶעֱקָרוֹת.

בַּצֹּרֶת!

זוֹעֲקוֹת מִלִּים בִּדְמָמָה לְתָוִים שֶׁיַּרְווּ

יִשָּׂאוּן עַל זִרְמֵי מַנְגִּינוֹת גּוֹעֲשׁוֹת,

יְחַלְּצוּן מֵחָרְבַת חֲרוּזִים שֶׁיָּבְשׁוּ,

לוּ יִהְיוּ לְשִׁירִים מַרְקִידֵי לְבָבוֹת.

לֹא עוֹד בַּצֹּרֶת!