בַּת בְּלִי גִּיל כל שלמדתי מילדה עם צמה, תשנ"א
אֵין גִּיל לְאַהֲבָתִי,
שָׁנִים שֶׁהוֹסַפְתִּי, הִצְעִירוּ אוֹתָהּ
אֲנִי חֲמִשִּׁים, הִיא לֹא עֶשְׂרִים.
קוֹמָתִי קְצָת שָׁחָה, זְקוּפָה הָאַהֲבָה,
צַעֲדִי שֶׁכָּבַד, פְּסִיעָתָהּ כֹּה קְלִילָה.
בִּצְחוֹקִי צְלִיל נוּגֶה, צָלוּל פַּעֲמוֹנָהּ.
פּוֹרַחַת אַהֲבָתִי בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ,
מוֹחֶקֶת הָאֶתְמוֹל, לֹא נִצְבַּר זְמַנָּהּ,
תָּמִיד הִיא אוֹתָהּ אַהֲבָה עִם צַמָּה.
.
