הָאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת.                    ערה"ש תשס"ח

הָאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת לֹא נוֹטְלִים אַהֲבָתָם לַשָּׁמַיִם

מְשַׁלְּחִים הֵם אוֹתָהּ לְחָפְשִׁי  בֵּין עֲנָנִים לְבָנִים,

טֶרֶם יַגְבִּיהוּ עוּף לְעוֹלָמוֹת כְּחֻלִּים, רְחוֹקִים.

וְהִיא מְשֻׁחְרֶרֶת, כְּמוֹ אָסִיר שֶׁפָּרַץ הַחוֹמוֹת,

מַצְמִיחָה בִּן -הֶרֶף כַּנְפֵי  שַׁפִּירִית שְׁקוּפוֹת.

דּוֹאָה וּמְרַפְרֶפֶת, מְבֻשֶּׂמֶת נִיחוֹחַ פְּרִיחָה,

תָּרָה חֶרֶשׁ אַחַר  נַעַר בּוֹדֵד וּצְמֵא אַהֲבָה.

וּבְמָצְאָה אֲשֶׁר חִפְּשָׂה בְּלִבּוֹ אַט תִּנְחַת,

תּוֹלִיכֵהוּ לְנַעֲרָה עֲצוּבָה שֶׁאִבְּדָה אֲהוּבָהּ.