הכל קרה בגלל פופר יולי 04
לאיזי אין אלוהים. בעצם, היו לו שני אלוהים בעל הג'אנקיה הזקן מהעיר התחתית ופופר.אבל חוץ מזה לא היו לאיזי אלוהים.
איזי נולד בראשית שנות המדינה ונינה המיילדת בישרה לאימו מיד בצאתו מרחמה כדי זיהוי וודאי שנולד לה "אלקטרונאי קטן". באותם ימים היתה האלקטרוניקה בחיתוליה עם הילה השמורה לשבעה פלאי עולם והיתה מקובלת על מיילדות כבשורה לאימהות הטריות על לידת תינוק זכר עם ראש גדול, לאחר שהחליפה את "איינשטיין קטן" של שנות הארבעים.
לימים התגשמה הבשורה אך נינה אף לא יכלה לשער באותו רגע היסטורי עד כמה נבואית היתה בשורתה. רוב ימי ילדותו ולילותיהם עברו על איזי הקטן בפירוק של מכשירי רדיו ישנים. וכשגדל והיה לנער ימיו ולילותיו קודש היו לנסיונות להרכיב מחלקי הרדיו שפירק בילדותו רדיו אלקטרוני פטנטי שיביא גאולה לעולם שבע מלחמות. בזמנו החופשי היה חוזר וקורא בספרו היחיד "האלקטרונאי הצעיר" בהוצאת ספריית פועלים.
למותר לציין שלימים איזי היה סטודנט לאלקטרוניקה ובגר למהנדס אלקטרוניקה ונינה המיילדת אפילו לא ידעה. כל אותם ימים, מינקות ועד אנגי'יניריות, לא היה לאיזי אלוהים, כמעט. בעל מגרש הגרוטאות בעיר התחתית, בסמוך לשוק הפשפשים היה הראשון. במגרש זה שבשפת בעלי המקצוע נקרא ג'אנקייה, בילה איזי כמחצית משעות חייו שהיו גם המאושרות בשעותיו. ימים שלמים היה משוטט בין ערימות הגרוטאות שבעל המקום היה מלקט מחצרות הבתים ומהמזבלה העירונית, מוצא את אוצרותיו הפרטיים אותם רכש כדין מבעל המגרש הזקן בעיסקות חליפין מורכבות של שתים תמורת אחד, קרי, תמורת כל רדיו ישן היה איזי משלם בשני חפצים ישנים כמו שלד של תלת אופן לילד ללא גלגלים או פרימוס ישן שרגלו נשברה. למיטב ידיעתי, איזי מעולם לא עשה עיסקה בחייו אלא בדרך זו, חליפין של גרוטאות. ברבות השנים ומכשירי הרדיו המפורקים ביסס בעל ג'אנקייה הזקן את מעמדו כאלוהים של איזי, שאין לו אלוהים.
מטבע הדברים היה זה איזי שיזם את הקמת ענף האלקטרוניקה במושב שנקרא גם "ליעד". למה "ליעד"? כי מחשבים ויעד התחברו לפניו ל"מיעד" ואלקטרוניקה ויעד נתנו ביחד "ליעד", בערך.
ליעד היה ענף שחזונו של איזי היה להפוך למוביל העולמי של השקילה האלקטרונית הממוחשבת. על מנת להיות מוביל אתה לא יכול להיות "ענף" אז איזי החליט שהענף הוא "חברה", נו שיהיה. איזי גם ניהל את הענף כל זמן שהוא החליט שהוא הבוס, כלומר, עד שהחליט לעזוב ולהקים לו בוס משלו, בלי שותפים. אמנם ע"פ התקנון היתה אסיפת החברים ממנה מנהל חדש לליעד, ברוטציה מידי כמה שנים ולמיטב זכרוני לא מינתה ולו פעם אחת את איזי, אך זה היה פרט שולי שלא הפריע לאיזי להחליט ולבצע ככל העולה על רוחו, אבל תמיד היה זה לטובת המושב.
איזי החליט שליעד תפתח משקלים אלקטרוניים המתקדמים מסוגם בעולם, או כפי שנהג להכריז בהתלהבות בפני ועדת משק של המושב השיתופי יעד: " מהפיכה עולמית בשקילה", "העולם לא ייראה אותו דבר עם הטכנולוגיה שפיתחנו" וכיוצא בזה. למרות היותו הבוס, המשיך איזי לפקוד את הג'אנקייה בעיר התחתית ולשוטט בה רוב שעותיו בחיפוש אחר מציאות. מכאן תבינו שבימיו ליעד לא נהגה לקנות רכיבים אלקטרוניים לצרכי משקליה המתקדמים. איזי היה חוזר מהג'אנקייה עם טנדר מלא מכשירי רדיו ישנים, מהנדסי מחלקת המו"פ היו מפרקים אותם ומרכיבים, בהנחייתו של איזי, מכל שלושה מכשירי רדיו משקל ממוחשב מתקדם אחד שאמור היה לשנות את העולם .
בכל התהליך המובנה הזה היתה בעיה קטנה, המשקלים לא הראו אף פעם את המשקל הנכון ולעומת זאת חלקם היו משמיעים מידי פעם מוסיקה ומבזקי חדשות, מה שגרם ללקוחות התמימים עוגמת נפש רבה ומה שהעיד על מוצאם הגנטי של המשקלים. למרות שאיזי ניסה לשכנעם בלהט אך ללא הצלחה שהמשקלים שלו הם המילה האחרונה ע"פ כל התקנים הבינלאומיים ושהבעיה היא בעצם במשקולות התקניות. הלקוחות מטומטמים! היתה תגובת הבוס לתלונות הלקוחות ומחלקת השיווק ישרה קו בעקבותיו. משרבו הלקוחות המטומטמים והכנסות אין זומן איזי לישיבת ועדת משק ולמרות מחאותיו הנמרצות של הבוס דרשה שיביא יועץ מקצועי בכיר מיוחד לענייני שקילה, רצוי מהטכניון. "עוד מטומטמים" חשב איזי והנהן בהסכמה.
איזי הביא את פופר. יותר נכון איזי הלך אל פופר . בעדותו לפני הועדה בפגישתה הבאה תיאר איזי את פופר כפרופסור לתחום השקילה, יותר מזה "הוא הגורו של התחום ולא רק בארץ!" הפליג בתיאורו.
זה היה האלוהים החדש של איזי, שבמושב ידעו שאין לו אלוהים, מלבד בעל הג'אניקייה ומעתה גם פופר. הרי לכם ריבוי אלילים. באלוהים כמו באלוהים כלומר, מעולם לא ראה חבר מושב שאינו איזי את פופר כשם שלא ראה את בעל הג'אנקייה מהעיר התחתית לפניו. אלוהים לא בא, אתה נוסע אליו וכך היה. אלוהים הרי בלתי נראה.
במחשבה לאחור אני כלל לא בטוח שהיה אי פעם פופר! סתם הרהור שכזה.
ואולם, למרות פופר, הלקוחות נשארו מטומטמים וכשאיזי היה חוזר מהדרך לעוד לקוח לא מרוצה כמאמר הסטיקרים, היה עושה דרכו הישר לחדר ישיבות ועדת המשק שחבריה "המטומטמים" דרשו שלליעד ייפתח סוף סוף סעיף ההכנסות לאחר שסעיף ההוצאות התופח נותר מיותם בספר החשבונות השיתופי.
אט, אט התערער מעמדו של פופר בפורום הועדה, וזאת עקב ההדרדרות במעמדו בהסברים של איזי באותו פורום. אט אט מבלי לחוש כמעט הפך פופר מגואל האנושות מיסוריה לנושא עיקרי ולמעשה יחידי באשמה. כל פעם שאיזי נדרש להציג את נתוניה העסקיים של ליעד היה פותח בביטחון עצמי ובהחלטיות ש "הכל קרה בגלל פופר!" וממשיך בתיאור למה הלקוחות נשארו מטומטמים. לשם האיזון היה חוזר ומזכיר לועדה את הצלחתה הטכנולוגית המזהירה של החברה בפיתוח ה"שמרטפון" ששימש את חברי המושב שהיו בעבר בין היתר גם הורים צעירים שהשמרטפון שימש אותם למעקב מרחוק אחר בכי פעוטותיהם שננטשו בגפם במיטותיהם בלילות בשעת אסיפה במושב שיתופי. רב ילדי השמרטפון נזקקו לתמיכה טיפולית בהתבגרותם, מקרי בהחלט.
משלא נפתרה בעיית ההכנסות החליט המושב להיפטר מהתוספת "שיתופי" ולהשאר מושב, בתקווה שככה תפתר הבעייה. איזי הצהיר באסיפה בקולניות שעל השיתופיות הוא לא מוכן לוותר.
קם אחד החברים שהיה גם חבר בועדת משק והסביר לו בהחלטיות ש "הכל בגלל פופר!" .
רובנו הצבענו בעד פירוק השיתוף, לא בגלל פופר.
אולי?.