וּסְבִיבֵנוּ הַיָּם          ינואר 2016

יָם הוּא אַהֲבָה.

אַהֲבַת חַיִּים לַנּוֹלַד לְחוֹפוֹ,

אַהֲבָה לַחַיִּים.

אַהֲבָה הִיא יָם,

רְחָבָה עַד קְצֵה אֹפֶק,

עֲמֻקָּה עַד תַּחְתִּיּוֹת נֶפֶשׁ.

יֵשׁ וְהִיא שְׁקֵטָה,

פָּנֶיהָ חֲלָקִים כִּרְאִי,

כְּחֻלִּים וִירֻקִּים

וּבְמַעֲמַקֶּיהָ מְתַזְּזִים חַיִּים

נִסְתָּרִים.

יֵשׁ וְהִיא סוֹעֶרֶת, קוֹדֶרֶת

תַּחַת מִרְבַּץ עֲנָנִים

וּפָנֶיהָ אֲפֹרִים,

גַּלִּים גּוֹעֲשִׁים,

גַּלִּים זְעוּפִים,

קֶצֶף עַל שִׂפְתֵיהֶם,

מִסְתַּעֲרִים לָצֵאת מִן הַיָּם,

לְהַתִּיר אֲזִקֵּי אַהֲבָה.

וּלְפֶתַע,

שׁוּב שׁוֹקֶטֶת

וְהַיָּם שָׁקֵט אִתָּהּ.