חֲזָרָה (שֵׁם זְמַנִּי)

לַחֲזֹר מִבְּלִי דַּעַת הֲיִהְיֶה הַמָּחָר כִּתְמוֹל,

וְאוּלַי עִם הַזְּמַן שֶׁזָּרַם נֶעֶלְמוּ יְשָׁנִים, חֲדָשִׁים הִגִּיעוּ.

אִם יוֹתֵר אִם מְעַט מִכָּל שֶׁהָיָה וְאוּלַי לֹא יָשׁוּב.

נִסָּיוֹן שֶׁנּוֹסָף, יְלָדִים שֶׁצָּמְחוּ, גַּעְגּוּעַ עָלָה, הֲיַחֲלֹף?

הֲנַמְשִׁיךְ לִטְווֹת  חֲלוֹם הֶעָבָר וְאוּלַי נִרְקֹם מֵחָדָשׁ?

תְּחוּשָׁה שֶׁבַּלֵּב שֶׁחוֹלֶפֶת לֹא תַּחֲזֹר.

עֵת דְּרָכִים אַחֵרוֹת לְחַפֵּשׂ,

גַּם לִסְלֹל דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת,

הִוָּלֵד מֵחָדָשׁ, הִתְעוֹרֵר וַחֲלֹם,

פְּרֹץ מִשְׁעוֹלִים לְאֹפֶק לֹא יָדַעְתָּ,

פֶּן עָבָר שֶׁחָלַף בְּחַיֶּיךָ יִשְׁלֹט,

יַחֲוִיר עֲתִידְךָ תֹּאבַד צִפִּיָּה

וְדִשְׁדּוּשׁ הַחַיִּים יַרְדִּימְךָ.