יוֹם הַשָּׁנָה לְ…                      אוג' 2005

הַיּוֹם הָיָה יוֹם הַשָּׁנָה ,

וַאֲנִי שׁוּב שָׁכַחְתִּי לִקְנוֹת מַתָּנָה,

בְּדִיּוּק כְּמוֹ  שֶׁקָּרָה בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה

כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה מִן הַסְּתָם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

וּבֶעֶצֶם לְמִי זֶה בִּכְלָל מְשַׁנֶּה,

הֵן הַיּוֹם לֹא הָיָה מִקָּדְמוֹ שׁוֹנֶה,

הָיִיתִי תָּשׁוּשׁ, הָיָה יוֹם חַמְסִין,

אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִזְכֹּר שֶׁזֶּה יוֹם נִשּׂוּאִין.

אָז נָכוֹן שֶׁאֲנִי זוֹ הַפַּעַם צוֹדֵק

אַךְ יֵשׁ מִי שֶּׁכּוֹעֵס וְעָלַי פֹּה זוֹעֵק,

אֵיךְ יָכֹלְתִּי אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה

מַפַּח נֶפֶשׁ  כָּזֶה לִגְרֹם לָרַעֲיָה.

וְכֵיוָן שֶׁאוֹתִי הַמַּצְפּוּן מְיַסֵּר,

וְאֶת הַהֲדוּרִים חַיָּבִים לְיַשֵּׁר,

אָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁמֵּעַכְשָׁו וּלְתָמִיד,

"יוֹם שָׁנָה שָׂמֵחַ" כָּל יוֹם לְהַגִּיד.