מְסִבַּת הַפְתָּעָה                             לקראת 60

דַּקָּה אַחַר דַּקָּה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה

מְחוֹגֵי שְׁעוֹנִי סוֹבְבִים לְלֹא הַפְסָקָה,

הַלְמוּת לִבִּי נִבְלְעָה בְּתִקְתּוּק הַשְּׁנִיּוֹת

תְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ נֶעֶלְמוּ, תַּחְתָּן חֲדָשׁוֹת.

שְׁנִיּוֹת הָפְכוּ לְשָׁעוֹת, דַּקּוֹת הָפְכוּ לְשָׁנִים,

שָׁנָה וְעֶשֶׂר וּשְׁלוֹשִׁים וּמָחָר פִּתְאֹם שִׁשִּׁים,

כִּרְכֶּרֶת חַיַּי הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת בִּדְרָכִים נִפְתָּלוֹת

מְאִיצָה מַהֲלָכָהּ אַט אַט וְאִתָּהּ חוֹלְפוֹת הָעִתּוֹת.

עֵינַי פְּקוּחוֹת לַמַּרְאוֹת וְאָזְנַי כְּרוּיוֹת לָאוֹתוֹת

לֹא הֻפְתַּעְתִּי עָבוֹר בְּתַחֲנוֹת הַשָּׁנִים הַקּוֹדְמוֹת.

לָכֵן לֹא הַפְתָּעָה הִיא לִי הַתַּחֲנָה שֶׁתַּגִּיעַ מָחָר

אָמְנָם חֲדָשָׁה הִיא, אַךְ דּוֹמוֹת כְּבָר הָיוּ בֶּעָבָר.

לֹא עָצְרָה עֶגְלָתִי בַּתַּחֲנוֹת שֶׁמָּנוּ אֶת שְׁנוֹתַי

נָכְרִיּוֹת הָיוּ הֵן לִי וּבָהֶן לֹא מַמְתִּינִים אוֹהֲבַי.

שְׁעוֹנָן הַגָּדוֹל מְתַקְתֵק שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁחָלְפָה מִתְאָרֶכֶת,

וְשֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹד נוֹתְרָה קְצָרָה וּמִתְפַּתֶּלֶת.

וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לַעֲצֹר בַּתַּחֲנָה לַחֲנִיַּת מְסִבָּה

שֶׁהֲרֵי הַתַּחֲנָה שֶׁמִּתְקָרֵב אֲנִי אֵלֶיהָ אֵינָהּ הַפְתָּעָה,

לֹא מִצְטַעֵר אֲנִי עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹתַרְתִּי מֵאֲחוֹרַי

גַּם חָרֵד אֵינִי מִמַּהֲמוֹרוֹת הַשְּׁבִיל שֶׁעוֹד לְפָנַי.

אוּלַי מוּטָב תַּשְׁאִירוּ לִי תְּשׁוּרוֹתֵיכֶם בַּתַּחֲנָה,

אוּלַי שׁוֹבֵר הֲנָחָה מֵאֱלֹהִים עַל מְנַת חַיַּי שֶׁחָלְפָה,

אוֹ שְׁטַר הִתְחַיְּבוּת מִמְּרוֹמִים לִבְרִיאוּת שְׁלֵמָה,

וְשֶׁמָּא רְשִׁימַת שֵׁמוֹת שֶׁשָּׁכַחְתִּי וּצְלִילוּת דַּעַת בְּצִדָּהּ.

תִּהְיֶה זוֹ הַפְתָּעָה, הַפְתָּעָה בְּלִי מְסִבָּה

וּבְאֶחָד מִימֵי הַחֹל נַעֲרֹךְ סְתָם חֲגִיגָה,

עִם שִׁירִים, רִקּוּדִים וְהַרְבֵּה אַהֲבָה

וְנַקְרִין אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ עַל מָסָךְ בַּגִּנָּה.