תְּמוּנוֹת בָּאַלְבּוֹם                             אביב 2000

רָאִיתִי תְּמוּנוֹת,

בְּאַלְבּוֹמֵךְ הַיָשָׁן

וּמִבַּעַד הַדִּמְעָה הַשְּׁקוּפָה,

יָדַעְתִּי,

אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁחָלַם הַיֶּלֶד,

אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁחִפֵּשׂ הַנַּעַר,

אֶת הָעַלְמָה שֶׁפָּגַשׁ הָעֶלֶם.

אַתְּ,

שֶׁאֲהַבְתִּיךְ בְּטֶרֶם יְדַעְתִּיךְ.