זֶה לֹא הַזְּמַן, זוֹ הַדֶּרֶךְ         יולי 2010

חַיֵּינוּ לֹא בַּזְּמַן נִמְדָּדִים,

מַסָּע הֵם, דֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַתְחָלָה וְסוֹף

וּבֵין לְבֵין צְמָתִים, גְּשָׁרִים, כִּכָּרוֹת.

וְאַבְנֵי דֶּרֶךְ הַמְּסַמְּנוֹת אֶת מַצָּבֵנוּ

מְסַמְּנוֹת אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁעָבַרְנוּ

אוֹ שֶׁעָלֵינוּ לַעֲבֹר

וּמְסַפְּרוֹת סִפּוּרֵנוּ לַבָּאִים בְּעִקְבוֹתֵינוּ .

בְּכָל צֹמֶת אָנוּ מְצֻוִּים לְהַחְלִיט,

לְהֵימִין אוֹ לְהַשְׂמְאִיל, קָדִימָה אוֹ אָחוֹר

עֲצִירָה הִיא סוֹפָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, קֵץ סִפּוּרֵנוּ

וְאִם תְּאֵבֵי חַיִּים אָנוּ נַחְלִיט גַּם אִם נְהַסֵּס,

וְכָךְ חוֹצִים אָנוּ גְּשָׁרִים, מְרַחֲפִים מֵעַל  תְּהוֹמוֹת,

וּמַקִּיפִים כִּכָּרוֹת חֲזוֹר וְהַקֵּף עַד יוּאַר מַסְלוּלֵנוּ

וּבוֹדְקִים  כָּל הָעֵת מִי מִצְּדָדֵינוּ וּמִי מִלְּפָנֵינוּ.

כִּי גַּם אִם אָנוּ הַמְּנַוְּטִים  אֶת דַּרְכֵּנוּ הַמִּתְפַּתֶּלֶת

אֵינֶנּוּ לְבַדֵּנוּ בְּדַרְכֵי הַחַיִּים,

יֵשׁ הַהוֹלְכִים לְפָנֵינוּ וּבְיָדָם אֲבוּקָה לְהָאִיר דַּרְכֵּנוּ

וְיֵשׁ הַצּוֹעֲדִים לְצִדֵּינוּ וְדַרְכֵינוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת, מִתְחַבְּרוֹת

וְיֵשׁ הַחוֹצִים אֶת מַסְלוּלֵנוּ וְדַרְכֵינוּ אַךְ לְהֶרֶף מִצְטַלְּבוֹת

וּבַל נִשְׁכַּח אֶת אֵלֶּה הַבָּאִים בְּעִקְבוֹתֵינוּ,

מַמְשִׁיכֵי דַּרְכֵּנוּ כִּי טוֹבָה הִיא בְּעֵינֵיהֶם.

חַיֵּינוּ לֹא בַּזְּמַן נִמְדָּדִים

חַיֵּינוּ הֵן צְמָתִים

וּגְשָׁרִים וְכִכָּרוֹת

בָּהֶם אָנוּ חוֹלְפִים וּפוֹנִים

מִתְקַדְּמִים וְחוֹזְרִים

אַחֲרֵי וְלִפְנֵי וְעִם אֲחֵרִים

עַד שֶׁעוֹצְרִים.