הַיּוֹם וּפַעַם ספטמבר 2012
שׁוּב קוֹטֵעַ בְּכִי יַלְדָּה אֶת שְׁנָתִי,
אַךְ הַפַּעַם לֹא בְּכִי יַלְדָּתִי
הַפַּעַם זֶה בְּכִי נֶכְדָּתִי.
שׁוּב נִשָּׂא זַאֲטוּט עַל כְּתֵפִי בַּטִּיּוּל
כְּבָר אֵין בַּיָּמִים אֲנִי עוּל
וְהָהָר הַרְבֵּה יוֹתֵר תָּלוּל.
שׁוּב כּוֹעֵס אֲנִי עַל בְּנִי הַצָּעִיר
שֶׁאוֹתִי מִמְּנוּחָה שׁוּב מֵעִיר
בְּנָזְפוֹ בִּבְנוֹ הַזָּעִיר.
שׁוּב זָרַקְתִּי כַּדּוּר אֶל הַסַּל
עוֹד פַּעַם פִּסְפַּסְתִּי, חֲבָל
פַּעַם זֶה הָיָה כָּל כָּךְ קַל.
שׁוּב פָּגַשְׁתִּי חָבֵר קָרוֹב בָּרְחוֹב
הוּא הָיָה וְנִשְׁאָר חֲבֵרִי הַטּוֹב
חוֹשֵׁב שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ יוֹסִי אוֹ דֹּב?
