שַׁאֲגַת הַצּוּנָמִי                   דצמבר 04

פִּתְאֹם, לְלֹא רֶמֶז לְהַזְהִיר תֵּבֵל וְשׁוֹכְנֶיהָ

שָׁאַג הַצּוּנָמִי הַשּׁוֹכֵן בְּיַרְכְּתֵי אוֹקְיָנוֹסִים,

מִמִּרְבָּצוֹ בְּמַעֲמַקֵּי הַיָּם הַמַּכְחִיל בְּשַׁלְוָה

שָׁלַח דְּבַר חֲרוֹנוֹ לְהַכּוֹת  בְּחוֹפִים רְחוֹקִים.

וְהִרְעִידוּ מִלּוֹתָיו אַמּוֹת סִפֵּי יַבֶּשֶׁת אֲבוּדָה,

וְחָצוּ בִּמְהִירוּת הַבָּרָק תַּחְתִּיּוֹת יָם קְדוּמִים,

נָעִים כְּבָזָק בְּמִסְתָּרָיו, מְפַלְּחִים תְּהוֹמוֹת בִּדְמָמָה,

מוֹתִירִים עַל פָּנָיו שֶׁל אוֹקְיָנוֹס אַדְוָה קַלַּת גַּלִּים.

כָּךְ בִּלְתִּי נִרְאָה מִתְפַּשֵּׁט נַהֲמוֹ, נִשָּׂא נִסְתָּר מֵעֵין אִישׁ,

רַק חַיָּה מְבֹהֶלֶת שֶׁזָּקְרָה אָזְנֶיהָ רוֹטְטוֹת לְעֵבֶר הַחוֹף ,

רַק שְׁכֵנְתָהּ שֶׁפֶּתַע תָּקְעָה עֲקָבֶיהָ בַּחוֹל צְעָדִים לְהָחִישׁ,

רַק הֵן בִּשְּׂרוּ בִּשְׂפָתָן כִּי קָרוֹב לִרְבָבוֹת הוּא הַסּוֹף.

וּדְבַר הַצּוּנָמִי הִכָּה בְּאַחַת בְּאָזְנָיו שֶׁל עוֹלָם לֹא מוּכָן,

מֵגִיחַ מִקַּרְקָעִית שֶׁל הַיָּם וְהוֹפֵךְ בְּאַחַת לְזַעֲקַת הָאֵימָה,

פּוֹגֵע בְּחוֹפִים מֻזְהָבִים הָרוֹבְצִים בְּשַׁלְוָה חַסְרַת זְמַן,

נִשָּׂא קִצְפּוֹ עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּל עֲנָק הַמִּתְנַפֵּץ בְּחֵמָה.

וּבְאַחַת הִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, נִשְׁטְפוּ וְנֻפְּצוּ עוֹלָמוֹת,

וְהַגַּל הַמַּכֶּה נוֹשֵׂא בְּחֵיקוֹ בְּנֵי אֱנוֹשׁ וְטַפָּם וּבֵיתָם שֶׁחָרַב,

מְטַלֵטֵל הוּא אוֹתָם כְּטוֹרֵף אֶת טַרְפּוֹ, לְהַטְמִינָם בִּתְהוֹמוֹת,

וּמוֹתִיר אַחֲרָיו דִּמְמַת הַחֻרְבָּן זוֹעֶקֶת מִקֶּדֶם עַד קְצֵה מַעֲרָב.

וּדְמָמָה זוֹ הִיא אוֹתָהּ שַׁאֲגַת הַצּוּנָמִי שֶׁנּוֹלְדָה בְּיַרְכְּתֵי הַיַּמִּים,

שֶׁהָיְתָה לַגַל הַנִּשְׁבַּר אֶל חוֹפִים שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו הֶלֶם שְׁמָמָה,

שֶׁנִּשָּׂא אֶל עַל גַּלֵּי הָאֶתֶר  מִיַּבֶּשֶׁת לַלַּוְיָן וְיוֹרֵד  לַכְּבָלִים,

עַד חָדַר לְבָתָּיו שֶׁל עוֹלָם, עַד קָפָא הַיְּקוּם מְשֻׁתָּק מֵאֵימָה.