לֹא הִשְׁלַמְתְּ                      ראש השנה תשס"ב

לֹא סָתַמְתְּ הַגּוֹלֵל,

לֹא הֵקַמְתְּ מַצֵּבָה,

וּמִכְתָּב לֹא כָּתַבְתְּ לִפְרֵדָה.

לֹא הִשְׁלַמְתְּ עִם הָאֵין.

חַי בְּתוֹכֵךְ וּסְבִיבֵךְ.

בְּמִשְׁעוֹל הַפַּרְדֵּס,

בֵּין עַנְפֵי הַבְּרוֹשִׁים,

בְּצֵל מִגְדַּל מַיִם,

בְּקוֹלוֹת מִמִּגְרַשׁ כַּדּוּרְסַל,

בְּשִׁירַת יוֹבְלוֹת הַכְּפָר.

דִּמְעוֹתַיִךְ גּוֹלְשׁוֹת, מְמִסּוֹת

אֶת הָאֶבֶן חָרוּט בָּהּ שְׁמוֹ.

אֵין בְּכֹחָהּ שֶׁל אֶבֶן

לַחֲסֹם זְרִימַת אַהֲבָה.