שִׁחְרוּר                                                  מאי 98

הָיִיתִי אָסִיר שֶׁל עַצְמִי,

סוֹהֵר שֶׁל רוּחִי.

קִירוֹת תָּאִי- פְּחָדַי,

חוֹמַת כִּלְאִי- תַּדְמִיתִי,

סוֹרְגֵי הַבַּרְזֶל- דֵּעוֹתַי הַקְּדוּמוֹת,

הַשַּׁעַר הַכָּבֵד- כְּבוֹדִי,

הַבְּרִיחִים שֶׁהֶחֱלִידוּ- זִכְרוֹנוֹתַי,

הָאֲזִקִּים עַל יָדַי- גַּאֲוָתִי.

רַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בַּחַלּוֹנִי הַקָּטָן- תִּקְוָתִי.

שָׁבוּי הָיִיתִי וְלֹא יָדַעְתִּי,

עַד יוֹם בּוֹ הוֹפַעְתְּ

צְרוֹר מַפְתְּחוֹת אַהֲבָתֵךְ בְּיָדֵךְ

וּפָתַחְתְּ כָּל אֲסוּרַי.

יָדִי בְּיָדֵךְ בְּדַרְכִּי לְחָפְשִׁי