הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ                                                        מוצאי שמחת תורה תש"ע

עוֹד רֶגַע קָט אַרְבָּעִים שָׁנִים בְּיַחַד,

וְעוֹד לֹא כָּתַבְנוּ שִׁיר קָטָן אֶחָד,

שִׁיר שֶׁנּוֹצַר בְּחִבּוּק שֶׁבֵּינֵינוּ,

שִׁיר אֶחָד שֶׁהוּא שֶׁל שְׁנֵינוּ.

אַתְּ יוֹשֶׁבֶת לְצִדִּי בְּמוֹצָאוֹ שֶׁל חַג,

אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּזְרְקִי לִי תָּג וְעוֹד תָּג,

אַתְּ מְשִׁיבָה בְּצִחְקוּק שֶׁל מְבוּכָה,

לֹא יוֹדַעַת בְּשִׁיר, אוּלַי בִּפְרוֹזָה.

אַרְבָּעִים זֶה הַרְבֵּה שֶׁנִּרְאָה לָךְ מְעַט

לַהַט פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה לֹא דָּעַךְ, כִּמְעַט.

נְגִיעָה מְהֻסֶּסֶת שֶׁאַחֲרֶיהָ כֹּה רַבּוֹת,

אַמְתַּחְתֵּנוּ גְּדוּשָׁה כָּאֵלֶּה לִרְבָבוֹת.

אֵשׁ אַהֲבָה מַתִּיכָה לֵב אֶל לֵב,

נֶאֱבֶקֶת לִבְעֹר בְּשִׂמְחָה וּבִכְאֵב,

טִרְדוֹת הַיּוֹם יוֹם לְכַבּוֹת מְאַיְּמוֹת

אַךְ אָנוּ נַחֲזֹר לְהַצִּית שַׁלְהָבוֹת..