אֲהָבוֹת לֹא נִגְמָרות     דצמבר 06

אֲהָבוֹת לֹא נִגְמָרוֹת,

לֹא נֶעֱלָמוֹת,

גַּם אִם חָשַׁבְתָּ שֶׁחָלְפוּ,

עָמֹק בְּגַנְּךָ נִטְמְנוּ

וַחֲדָשׁוֹת תַּחְתָּן כְּבָר צָמְחוּ.

נוֹתָרוֹת הֵן חֲבוּיוֹת

לְמַרְאִית לֵב כְּבוּיוֹת.

פֶּתַע מֵאַיִן  צָפוֹת,

מְהַתְּלוֹת, מִתְפַּתְּלוֹת,

בְּךָ שׁוּב   שׁוֹלְטוֹת.

זִכְרוֹנוֹת מְיַסְּרִים,

גַּעְגּוּעִים כּוֹאֲבִים.

קְרָעִים מִתְאַחִים,

חֲדָשִׁים נִפְעָרִים.

עַד אַט בַּמַּחְשָׁךְ שׁוּב שׁוֹקְעִים.

אֲהָבוֹת לֹא נֶעֱלָמוֹת,

לָעַד הֵן הוֹלְכוֹת וְשָׁבוֹת.