שִׁגְרָתֵנוּ כְּרַכֶּבֶת מִתֵּל אָבִיב לְחֵיפָה

שֶׁחוֹנָה בֵּינַיִם בְּתַחֲנַת הַמּוֹשָׁבָה,

שָׁם נוֹסְעִים שֶׁיּוֹרְדִים, לֹא נַחֲזֹר לִרְאוֹתָם,

יֵשׁ כָּאֵלֶּה עוֹלִים, צְרוֹרָם בְּחֵיקָם.

אֲנָשִׁים יְשׁוּבִים עַל שׁוּרוֹת סַפְסָלִים,

צַד לְצַד, גַּב לְגַב גַּם פָּנִים אֶל פָּנִים.

לְחֶלְקָם תַּחֲנָה זוֹ סוֹפִית,

לָאֲחֵרִים הַתְחָלָה הִיא, מִבְּרֵאשִׁית.

וְלָנוּ, נוֹסְעֵי תַּחֲנַת הַמּוֹצָא,

בִּנְיָמִינָה הִיא מָקוֹם בְּעֵרֶךְ בָּאֶמְצַע.

תַּחֲנָה קְטַנָּה בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל נִמְנוּם,

הֲלִסְגֹּר עַפְעַפַּיִם אוֹ לְהִתְנַעֵר וְלָקוּם?

כִּבְרַת דֶּרֶךְ נָאָה הִיא זוֹ שֶׁחָלְפָה

אַךְ לְפָנֵינוּ נוֹתְרָה עוֹד מָנָה נִכְבָּדָה .

אִם שָׂבַעְתָּ מַעֲרָב שֶׁל הַיָּם וְהַחוֹל

שִׂים פָּנֶיךָ מִזְרָחָה לֶהָרִים וְרָקִיעַ כָּחֹל.

צְפֹר הַתְּרוּעָה אוֹת תְּנוּעָה חֲדָשָׁה

אַט אַט כְּקַטָּר צְבֹר תְּאוּצָה,

פְּתַח חַלּוֹנְךָ, הוֹצֵא אֶת רֹאשְׁךָ,

תֵּן לְרוּחַ מַסָּע לַחֲלֹף דַּרְכְּךָ.

עֲזֹב מוֹשָׁבְךָ, צְעַד לִקְרוֹנוֹת רְחוֹקִים,

הַקְשֵׁב בֵּין לְבֵין לְמִפְגַּשׁ גַּלְגַּלִּים וּפַסִּים.

בִּנְיָמִינָה שׁוּב אֵינָהּ אֶמְצָעוֹ שֶׁל דָּבָר,

בְּבִנְיָמִינָה זָרַח מֵחָדָשׁ הַמָּחָר.