הַכֶּלֶב וְהַזָּנָב ספט' 2014
מַעֲשֶׂה בִּכְלַבְלַב קְצוּץ זָנָב
שֶׁהִתְקַנֵּא בְּשׁוּעָל שֶׁזָּנָב לוֹ עָב.
מְכֹעָרִים אֲחוֹרַי, הִרְהֵר בְּתוּגָה
מֵאַיִן תִּצְמַח לִי הַיְּשׁוּעָה?
פֶּתַע צָץ לוֹ רַעֲיוֹן מַבְרִיק
אֵיךְ לְקַשֵּׁט אֶת יַשְׁבָנוֹ הַמַּבְהִיק.
אֵלֵךְ אֵצֶל הַדּוֹקְטוֹר רוֹפֵא הַחַיּוֹת
הוּא יוֹשִׁיעֵנִי וְאַמְשִׁיךְ בְּגִיל לִחְיוֹת.
דָּפַק עַל דֶּלֶת הַמִּרְפָּאָה הַקְּטַנָּה
פָּתַח לוֹ הַדּוֹקְטוֹר בִּגְלִימָה לְבָנָה.
זָקוּק אֲנִי מִמְּךָ לְטוֹבָה לֹא גְּדוֹלָה
הַשְׁתֵּל עַל אֲחוֹרַי זָנָב בִּמְחִילָה.
חִיֵּךְ הָרוֹפֵא וְאָמַר "יֵשׁ לְךָ מַזָּל
זֶה עַתָּה קִצַּרְתִּי אֶת זְנַב הַשּׁוּעָל,
זְנָבוֹ הַגָּדוֹל הָיָה כָּבֵד מִנְּשֹׂא
וּבִקְּשָׁנִי שׁוּעָל לְקַצְּצוֹ לְחֶצְיוֹ"
קָפַץ הַכְּלַבְלַב עַל שֻׁלְחַן הָרוֹפֵא
הוֹשִׁיט יַשְׁבָנוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁיֵּצֵא יָפֶה
לָקַח הָרוֹפֵא חֲצִי זְנַב שׁוּעָל מְפֹאָר
תָּפַר וְחִבֵּר לַיַּשְׁבַן כְּלַבְלַב מְכֹעָר.
שִׁלֵּם הַכְּלַבְלַב בְּמֵיטַב מְעוֹתָיו
וְרָץ לְהַרְאוֹת יַשְׁבָנוֹ לַחֲבֵרָיו.
וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה עִקַּר עִסּוּקוֹ
זְנָבוֹ הֶחָדָשׁ, טִפּוּחוֹ וּמֵרוּקוֹ.
לַזָּנָב הָיָה נֶהְדָּר בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ
הוּא גָּדַל וְתָפַח, מִדָּבָר לֹא חָשַׁשׁ
עַד שֶׁהָיָה גָּדוֹל מֵהַכְּלַבְלַב בְּעָלָיו
וְסֵרֵב לְהִתְכַּשְׁכֵּשׁ עַל פִּי פְּקֻדּוֹתָיו.
יוֹם אֶחָד פָּקַד הַזָּנָב עַל כְּלַבְלַב
"לֹא עוֹד אֶשְׂתָּרֵךְ מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
לֵךְ פָּנִים לְאָחוֹר וְאָחוֹר מִלְּפָנִים
אֲנִי בָּרֹאשׁ וּבְרֹאשְׁךָ תְּכַשְׁכֵּשׁ לַשְּׁכֵנִים."
נִכְנַע כְּלַבְלַב קָטָן לַזָּנָב הַשְּׁתַלְטָן,
רֹאשׁוֹ נִשְׂרַךְ מֵאָחוֹר וּלְפָנָיו זָנָב רַאַוְתָן
וּכִכְלוֹת כֹּחוֹתָיו תַּחַת עֹל הַזָּנָב אֲדוֹנוֹ
הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הָרוֹפֵא שֶׁיְּקַצֵּץ אֶת זְנָבוֹ.
וּמֵאָז שׁוּב יַשְׁבָנוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֵאָחוֹר
וְרֹאשׁוֹ הַגֵּאֶה לְפָנָיו, בְּרֹאשׁ הַתּוֹר
וּלְכָל מִי שֶׁמּוּכָן לִדְבָרָיו לְהַקְשִׁיב
הוּא אוֹמֵר: אֶת הַנַּעֲשָׂה נִתָּן לְהָשִׁיב.
