זֶה לֹא הַזְּמַן הָעוֹבֵר                         16.6.2010

זֶה לֹא הַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ

זֶה אַתָּה שֶׁעוֹבֵר בַּזְּמַן

וְכָל הַמֶּרְחָב שֶׁמִּסְּבִיבְךָ

מֵאֵין סוֹף אֶחָד

עַד אֵין סוֹף אַחֵר

הוּא הוּא הַזְּמַן.

קוֹפֵא בִּמְקוֹמוֹ מֵאָז וּלְתָמִיד,

שָׁקוּף , חֲסַר מִשְׁקָל וּנְטוּל קוֹל,

הַמְצָאָה שֶׁל בְּנֵי אֱנוֹשׁ

הַנִּדְרָשִׁים לָחוּשׁ אֶת הַבִּלְתִּי נִתְפָּשׂ,

לְהָפְכוֹ לִזְרִימָה עִם כִּוּוּן,

לְכָלְאוֹ בְּסִפְרוֹת הַשָּׁעוֹן.

וְאִם נְכוֹנִים הַדְּבָרִים כִּי אָז

אַתָּה הוּא הַזּוֹרֵם בְּכִוּוּן אֶחָד

וּשְׁעוֹנְךָ מוֹדֵד אֶת תְּנוּעָתְךָ אַתָּה,

מִבְּרִיאַת לֵדָתְךָ וְעַד חִדְלוֹן מוֹתְךָ

כְּמוֹ אֶבֶן שֶׁנּוֹלְדָה מֵאָבָק וְהֻטְּלָה לַמֶּרְחָב

וְהִיא חוֹצָה אוֹתוֹ וּמִתְפּוֹרֶרֶת עַד דַּק.

וְהַזְּמַן,

הַזְּמַן נוֹתַר בִּמְקוֹמוֹ בִּדְמָמָה עִקֶּשֶׁת,

וַאֲנָשִׁים נוֹלָדִים מֻטָּלִים לְתוֹכוֹ מִכָּל עֵבֶר

וְעָפִים  בְּחֻבּוֹ לְכָל הַכִּוּוּנִים

וּלְכָל אֶחָד שְׁעוֹנוֹ הַמּוֹדֵד אֶת דַּרְכּוֹ עַד סִיּוּמָהּ,

עֵת יִתְמַזֵּג עִם הַזְּמַן הַשָּׁקוּף,

עַד הֶיוֹתוֹ חֵלֶק מֵהַזְּמַן.