זוּג וְאַהֲבָה                                               1994

זוּג,

זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאַחַת וְעוֹד אֶחָד.

רַבִּים,

אֲסֵפָה שֶׁל הַרְבֵּה יְחִידִים,

לִפְעָמִים זֶה הַרְבֵּה פָּחוֹת

מִיָּחִיד וִיחִידָה וּבַתָּוֶךְ אַהֲבָה.

אַהֲבָה,

הִיא וְהוּא מִשְֹכָּנָהּ.

עֵינָיו מַרְאוֹתֶיהָ,

חִיּוּכָהּ אָשְׁרוֹ,

דִּמְעָתָהּ יְגוֹנוֹ.

אַהֲבָה,

בִּלְעָדֶיהָ הֵם שְׁנַים,

אִתָּהּ אֲלָפִים,

הוּא וְהִיא הֵם קֵן מִבְטָחָהּ,

בִּלְעָדֵיהֶם הִיא צִפּוֹר אֲבוּדָה.