חֻלְִיוֹת                                    יוני 09      (נפרדים מזהבה מחבקים את עופרי שנולדה)

נִתֱּקָה חֻלְיָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת,

חֲדָשָׁה נוֹסְפָה בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל שׁוֹשֶׁלֶת..

בְּאַחַת נִתְּקָה חֻלְיָה בַּת גְּבוּרוֹת מִמְּקוֹמָהּ ,

לֹא נִשְׁבְּרָה, לֹא נִסְדְּקָה, כִּמְעַט לֹא הֶחְלִידָה.

מְחַבֶּרֶת דּוֹרוֹת שֶׁחֻבְּרוּ לְשַׁרְשֶׁרֶת לְפָנִים,

לְיוֹצְאֵי חֲלָצֶיהָ יְלָדִים, נֶכָדִים  וְנִינִים.

כְּמוֹ עֵץ שֶׁנִּטַּע וְנוֹתַר אֵיתָן בִּמְקוֹמוֹ,

הַפּוֹרֵשׂ בְּצִנְעָה צִלּוֹ וְנוֹתֵן פִּרְיוֹ בְּעִתּוֹ,

גְּבוֹהָה לֹא דִּבַּרְתְּ וּשְׂרָרָה לֹא חִפַּשְׂתְּ

נֶאֱמָנָה לְדַרְכֵּךְ, מִשְׁמַרְתֵּךְ לֹא נָטַשְׁתְּ.

עַד הִגִּיעַ יוֹם שֶׁאוּלַי חַשְׁתְּ שֶׁתַּם יִעוּדֵךְ,

חֻלְיוֹת חֲדָשׁוֹת נוֹלָדוֹת לְשַׁרְשֵׁר הַהֶמְשֵׁךְ,

יֵשׁ גַּם מִי שֶׁיִּדְאַג לְחַבְּרָן הָאַחַת לְרֵעוּתָהּ,

וְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנֵּךְ לִפְרֵדָה בִּדְמָמָה, בְּדִמְעָה.

חֻלְיָה עוֹזֶבֶת, חֻלְיָה וְעוֹד אַחַת נוֹסֶפֶת

אַךְ בִּזְכוּת שֶׁכְּמוֹתֵךְ מַמְשִׁיכָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת.