מְסַכֵּם הַמַּסְלוּל                                       קיץ 98

(חגי, פלס"ר וכל השאר- מסע מסכם ליד הבית בגליל)

בְּשִׁלְהֵי קַיִץ לוֹהֵט מִתָּמִיד,

בְּשִׁלְהֵי קַיִץ לוֹהֵט כְּמוֹ תָּמִיד,

יַלְדִי, יֶלֶד חַג, מְסַכֵּם מַסְלוּלוֹ

כּה קָרוֹב לְבֵיתֵנוּ, כֹּה קָרוֹב לְחַדְרוֹ.

מַמָּשׁ זֶה הָרֶגַע עוֹשֶׂה הוּא עוֹד צַעַד,

"לְהַמְשִׁיךְ"  הוּא לוֹחֵשׁ בְּלִי קוֹל וּקְצָת רַעַד.

"כָּאן מְחוֹז יַלְדוּתִי, טִיּוּלִים שֶׁל בְּיַחַד,

נְטוֹפָה, הַר עַצְמוֹן, רַקֶּפֶת וְיַעַד."

הַתַּרְמִיל כֹּה כָּבֵד, הַנֶּשֶׁק לוֹחֵץ,

הֶהָרִים כֹּה גָּבְהוּ, כָּל שִׂיחַ כְּמוֹ עֵץ,

סַלְעִי גִּיר אֲפֹרִים כְּמוֹ סָגְרוּ הַשּׁוּרוֹת,

שׂוֹרְטוֹת הַסִּירוֹת, נוֹעֲצוֹת הַקִּדּוֹת.

נִגֶּרֶת זֵעָה אֶת הָעַיִן צוֹרֶבֶת,

בּוֹעֲרוֹת הָרַגְלַיִם, יְצוּקוֹת בְּעוֹפֶרֶת.

שׁוֹכֵב עַל גַּבִּי בְּלֵיל קַיִץ דּוֹמֵם,

חוֹשֵׁב עַל הַיֶּלֶד שֶׁבַּחוּץ מְסַכֵּם.

שֶׁמַּסְלוּלוֹ מִסְתַּכֵּם לְיַד בֵּית יַלְדוּתוֹ,

שֶׁלִּבִּי הוֹלֵם לוֹ בְּקֶצֶב לִבּוֹ.

שֶׁחָשׁ עַל פָּנַי אֶת מַשַּׁב נְשִׁימָתוֹ,

שֶׁטַּעַם שְׂפָתַי כְּמֶלַח זֵעָתוֹ.

וּלְפֶתַע, בְּלִי דַּעַת, נָשָׂאתִי תְּפִלָּה,

אִמַּצְתִּי עוֹד שְׁרִיר לִתְמֹךְ הַמַּשָּׂא,

וְלָחַשְׁתִּי שִׁיר עֶרֶשׂ, לְעוֹדֵד בַּמַּסָּע.

כָּל מַסְלוּל שֶׁל יַלְדֵנוּ בַּחַיִּים, בַּצָּבָא,

יַעֲבֹר וְיִסְתַּכֵּם גַּם בִּנְקֻדַּת הַמּוֹצָא,

בְּבֵיתֵנוּ הַשּׁוֹכֵן בְּמַעֲלֵה אוֹתָהּ גִּבְעָה.